איך יודעים כמה מקורות דרושים כדי לקבל החלטה לגבי גישה טיפולית כזו או אחרת?

זוהי שאלה בה התלבטו קלינאים רבים, והגישה של עשייה מבוססת ראיות מנסה לתת לכך תשובה על ידי סיווג מקורות המידע הזמינים לפי רמות של ראיות (Levels of Evidence). הסיווג מוצג כרמות בתוך פירמידה, כאשר בבסיס הפירמידה נמצאות הראיות הכי פחות מוצקות כגון דעת מומחים, דו"חות וספרי עיון, ובראש הפירמידה נמצאות הראיות המוצקות ביותר - אלה הן הסקירות השיטתיות (Systematic Reviews).

מה ההבדל ביניהם?

חקרי מקרה או case studies (שמתארים תופעה), נחשבים לרמה הנמוכה ביותר מבחינת מוצקות הראיות המחקריות, מכיוון שהדיווח מתייחס לתופעה בה מעורב מטופל אחד או מספר מצומצם של אנשים. מחקרים אחרים - מחקרים איכותניים, מחקרי cohort, סקרים למיניהם - נמצאים בדרגות הביניים. לעומת זאת, מחקרים מבוקרים, או Randomized Controlled Trials  הם המחקרים הנמצאים ברמה הגבוהה ביותר מבחינת חוזק הראיות, מכיוון שהמתודלוגיה המחקרית - שיטת הדגימה האקראית ותנאי הניסוי המבוקרים - מבטיחים פחות הטייות. בחוד הפרמידה ניתן למצוא את המאמרים שסוקרים באופן שיטתי ומושכל מחקרים אחרים, או במלים אחרות מסננים את המחקרים שפחות מבוססים ומתמצתים את המחקרים שהם חזקים ומבוססים יותר. אלה הם הסקירות השיטתיות והמטא-אנליזות (meta-analysis, או ניתוח-על).

המסקנה המתבקשת מהסקירה הקצרה הנ"ל היא שלא כל מחקר הוא "שווה", ולפני שנופלים שבי אחר תוצאות מחקר או מסקנותיו, חשוב לבחון את המחקר מבחינת -

• Feasability - היתכנות

• Appropriateness - התאמה

• Meaningfullness - משמעות

• Effectiveness - יעילות

(שמתם לב לקיצור FAME?)

מה כל זה אומר?

- הערכת תקפותן של ממצאי מחקרים הוא חלק חשוב בקריאה ביקורתית. השיטה היא לענות על מספר שאלות:

בנושא אבחון: האם המדגם של המטופלים במחקר הוא כזה שניתן להכללה (גודל המדגם, מאפייני המטופלים במדגם)

בנושא טיפול: האם קבוצות הניסוי והביקורת הוקצו בדגימה שהיא randomized double-blind?

                 האם נמסר מידע לגבי מטופלים שלא סיימו את הפרוטוקול של הניסוי?

בנושא תופעות: האם קבוצות הניסוי והביקורת הושוו באופן זהה מבחינת ההתערבות והממצאים?

                   האם בוצע מעקב לאורך זמן סביר מבחינת זיהוי השפעות?

- אם אתם משתמשים בסקירות שיטתיות או במאמרי meta-analysis, יש בכך מאין קיצור דרך, מכיוון שמי שעשה את הסקירה עבורכם כבר השכיל להעריך ולשפוט את תקופותם של מחקרים שונים ובחר אילו מחקרים ניתנים להכללה בסקירה ואילו לאו. משום כך רצוי להשתמש בסקירות מסוג זה או בתדריכים ונהלים שנערכו בגישה שהיא מבוססת ראיות. והערה אחרונה: גם סקירות שיטתיות אינן שוות אם הן לא מעודכנות - שימו לב לתאריך!