מיונויות למידה - סוגי מקורות מידע

יוצאים לאור אחת לתקופה (פעמיים בשנה ויותר) ומטרתם תלויה באוכלוסיית היעד שלהם:

כתבי עת פופולאריים (Popular Magazine) - נועדו לציבור הרחב ומספקים מאמרים על נושאים פופולאריים ואירועים עכשיווים. מה שמאפיין מאמרים אלה הוא שהם בדרך כלל קצרים יותר, נכתבים על ידי כתבי מערכת (ולא מומחים), כוללים תמונות ופרסומות ובדרך כלל אין רשימת מקורות בסוף המאמרים. מאמרים אלה מכונים כתבות.

כתבי עת מקצועיים (Trade Magazine) - נועדו לאנשי מקצוע מסוים (למשל עיתון "האחות בישראל"). תפקידם לדווח על מגמות וסוגיות מקצועיות. המאמרים בדרך כלל נכתבים על ידי מומחים מהמקצוע, יש פרסומות אך אלה מוגבלות לתחום המקצועי, יתכן שהמאמרים יכללו גרפים, טבלאות או איורים. לפעמים, אך לא תמיד יש רשימת מקורות בסוף המאמרים.

כתבי עת מדעיים ( Peer Reviewed / Scholarly Periodical ) - נועדו לאנשי מקצוע, לחוקרים ולסטודנטים במקצוע / תחום מסוים. המאמרים נכתבים על ידי אקדמאים בתחום מסוים ומוסיפים לגוף הידע בתחום זה. הרבה פעמים המאמרים כוללים גרפים או טבלאות ותמיד כוללים רשימת מקורות בסוף המאמר. הכוונה ב Peer reviewed בכך שהמאמר עבר שיפוט של מומחים בתחומו - לא כל מאמר נכנס באופן אוטומטי ועובר שיפוט מדויק לגבי מהימנותו וניסוחו.

עיתונים מספקים מידע עכשווי על אירועים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים. מטרתם לדווח על המתרחש באזור מסוים ונכתבים על ידי כתבי מערכת או "פרי-לנסרים" (כתבים שאינם שייכים באופן קבוע למערכת העיתון). הכתבות מיועדות לציבור הרחב וכוללות לרב פרסומות וצילומים. הכתבות הן בדרך כלל קצרות יחסית ואין בסופן רשימת מקורות.

ספרים

ספרים נכתבים כספרי עיון או כסיפורים (Fiction) בכל נושא אפשרי, ומטרתם לספק מידע כולל על נושא מסוים (עומק המידע יהיה תלוי במידת ההרחבה על הנושא בספר). הספר יכול להיות בצורת "מונוגרף" (ספר שנכתב על ידי אדם אחד כספר חד פעמי ולא כחלק מסדרת ספרים), או כלקט מאמרים ("ספר ערוך") שבו אדם אחד או יותר לקחו על עצמם מלאכת עריכת פרקי הספר שנכתבו כל אחד על ידי אדם אחר - בדרך כלל מומחים בתחום. כל פרק הוא למעשה "מאמר בתוך ספר ערוך".

כיום יש ספרים רבים מאד שניתן למצאם בצורה דיגיטאלית דרך האינטרנט או דרך ספריה - אלה ידועים כ e-books.

אנציקלופדיות

מכילים מידע רב על נושאים רבים. יש שני סוגי אנציקלופדיות - כללי או בנושא מסוים. המידע מאורגן לפי "ערכים", בדרך כלל לפי סדר הא'-ב'. אנציקלופדיה כללית מספקת מידע על מגוון רחב ביותר של נושאים, בעוד שאנציקלופדיה על נושא מסוים מכיל ערכים המתמקדים בתחום אחד (לדוגמא אנציקלופדיה של אמנות). יתכן שבסוג זה ניתן יהיה למצוא גם רשימת מקורות בסוף כל ערך. מטרת האנציקלופדיה לספק מידע רקע על נושא מסוים, והמידע בדרך כלל כולל הגדרות, תיאורים, ומידע היסטורי וסטטיסטי.

קטלוגים ומאגרי מידע (article database)

מאגר מידע הוא מאגר קטלוגי של מאמרים בדרך כלל בתחום אחד (רחב או ספציפי). המאגר כולל בדרך כלל מידע לציטוט (Citation) הכולל שם המאמר/ספר, מחבר/ים, כתב עת, הוצאה לאור, מספר המאמר/ספר בקטלוג, תאריך ושנת הוצאה לאור וכו'. המאגר בדרך כלל כולל תקצירים (abstracts) של המאמר, ולפעמים גם קישור למאמר עצמו.

יש מאגרי מידע בצורת ספרים / חוברות - אלה נקראים אינדקסים ויכולים להופיע אחת לתקופה (אחת לחודש) או אחת לשנה.

כיום רב המאגרים הם בצורה "אלקטרונית" (דיגיטאלית), מה שמאפשר לעשות בהם חיפוש באמצעות יצירת שאילתה (query) או חיפוש בוליאני. מאגר מידע יכול להיות דיגיטאלי על גבי CD-ROM ויהיה נגיש אך ורק מספריה, או שיהיה מקוון (Online) מה שמאפשר גישה אליו לא רק מהספרייה.

מאגרי מידע מקוונים נחלקים למאגרים חופשיים הפתוחים בפני כל גולש (לדוגמא PubMed) ולמאגרים למנויים בלבד (לדוגמא CINAHL). המנוי יקר ביותר ובדרך כלל נרכש בצורה מוסדית (על ידי מוסד אקדמי, ספריית מרכז רפואי, מחלקת מחקר ופיתוח של חברה מסחרית, ארגון מקצועי וכו'). מי שמשתייך לאותו מוסד יקבל סיסמא המוגבלת למאגרים הפתוחים בפני אותו מוסד.

חזרה למעלה

התאמת מקור המידע לסוג המידע הנדרש

איך אדע איזה מקור מידע מתאים למה שאני זקוק? אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, ויתכן שיש מספר אפשרויות לכל סוג מידע נדרש, אך באופן כללי ניתן להתאים באופן הבא:

מטרה:	מקור מידע:
הגדרה של נושא	מילון או אנציקלופדיה
סיכום קצר או מידע רקע על נושא	אנציקלופדיה
סיכום או ניתוח מקיף של נושא	ספר עיון
ניתוח מפורט על נושא	מאמר מכתב עת
מידע אובייקטיבי על אירוע מסוים	כתבת עיתון

לציטוט מהכתבה הנ"ל - גזרו והדביקו (יש להכניס את תאריך ההורדה במקום ה X!):

צפריר, ח' (2004). סוגי מקורות מידע, אוחזר בתאריך X מתוך: http://kabayim.com/infosources.htm